פרשת כי תצא - חס"ה לשבת

איך אפשר לנהל מלחמה מבלי להיפגע? מה גרם למפקד מעבר הגבול לעצור את חבורת המבריחים? והאם צריך לעשות תשובה על כעס? • חידוש סיפור והלכה לפרשת כי תצא

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי ח' אלול התשפ"ד  |  11.09.2024  |  11:45

חידוש

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ..." (כא, י)

"כי תצא למלחמה על אויבך" כתב מו"ר הבן איש חי זיע"א, ישנן שתי דרכים למלחמה, יש מלחמה רגילה פנים מול פנים, במלחמה כזאת אפילו שמנצחים יש נפגעים לשני הצדדים, אבל אם אתה "על אויבך"- אתה בא עליו מלמעלה, מכה את האויב מלמעלה, כמו מטוסי קרב שמפציצים את האויב מהאויר, שאז לא מוכרח שיהיו נפגעים. וזה שאומרת התורה "כי תצא למלחמה על אויבך" מלמעלה, זו מלחמה עם יצר הרע, שצריך לבוא עליו מלמעלה, בכוחות רוחניים, כוחות עליונים, ללמוד הרבה תורה ובפרט זוה"ק.

"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" (כב, ח)

אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי בעל תשובה צריך לעשות לו גדרים וסייגים שלא יכשל עוד, מאחר שהורגל כבר במה שנכשל. וזה שאומר הפסוק - כי תבנה בית חדש, ר"ל שאם אתה רוצה לחזור בתשובה ולבנות מחדש מה שהרסת ע"י עונותיך ופשעיך, ולהכין לך ע"י המעשים טובים בית רוחני לעוה"ב, צריכה לך זהירות שתעשה מעקה לגגך, דהיינו כמו שאם לא יעשה מעקה לגגו עלול להסתכן העובר עליו, כך צריך לעשות גדרים וסייגים לעצמו שלא ישים דמים בביתו, דהיינו שלא יפגום בנשמתו, שעי"ז יפול הנופל ממנו, שמצותיו וזכיותיו יפלו ממנו ולא יגנו עליו מרדת שחת, כמ"ש (יחזקאל יח) ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול, כל צדקותיו לא תזכרנה, וכן להיפך ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עונותיו לא תזכרנה.

סיפור

"ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים..." (כא, יג)

מסופר שבסוף מלחמת העולם, שסגרו את הגבול מחדש, ובאחת מעיירות הגבול עבר בתוך העיירה והפריד בין התושבים לבית הקברות היהודי. היהודים פנו לשלטונות וקיבלו אישור מיוחד מפאת כבוד הנפטרים לקבור את מתיהם ללא בדיקות ועיכובים. הייתה בעיירה הזאת חבורה אחת שרצו להעביר זהב, אבל לא רצו לשלם מכס, אז היו שמים את הסחורה בתוך ארון קבורה כאילו זו לוויה וכך עברו את הגבול ללא בדיקות, אך ככל שנתרבו הלוויות הללו, כך נתמעטו הבכיות, יום אחד בא המפקד הגדול וראה מסע הלוויה מוזר, לא רק שלא בוכים אלא צוחקים ומפטפטים, יושב בסתר עליון... וכולם צוחקים, אמר משהו פה לא בסדר, עצרו! בדיקה! אמרו לו אדוני המפקד כבוד הנפטר, יש לנו אישור מיוחד, אמר להם שום אישור לא יעזור אני רוצה לבדוק, לפתוח מיד, החיילים פתחו וראו לפניהם כסף וזהב לרוב, ואז תפסו אותם גם על כל הפעמים הקודמות, התחילו לבכות, אמר להם המפקד אם הייתם בוכים קודם לא הייתי עוצר אתכם.

בחודש אלול צריך לבכות לקב"ה שימחל לנו על כל מעללינו, עכשיו לפני יום הדין זה הזמן לבכות, אח"כ כבר לא יעזור, צריך לבכות לפני יום הדין הגדול והנורא, וככל שהאדם בוכה יותר, כך מהשמים מצחצחים אותו יותר. הזוהר הקדוש בפרשת יתרו אומר כי כל העוונות שאדם עושה רשומים לו במצחו ובכף ידו, ואם אדם מוריד דמעות זה רוחץ אותם ומנקה אותו, הדמעות הן "סבון מיוחד" שרוחץ את כל העוונות של האדם, צריך להוריד כנחל דמעה "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" "ירח ימים" זה חודש אלול, על ידי שבוכים בחודש אלול באים ליום הדין נקיים.

הלכה

תשובה

א. מה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד. וכן יתחרט על שעבר, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם! וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינים אלו שגמר בלבו. וכל המתודה ולא גמר בלבו לעזוב - הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ, וכן הוא אומר (משלי כח, יג) "ומודה ועוזב ירוחם" [ואם הזדמן לו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה - הוא בעל תשובה אמיתי].

ב. אפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה בסוף ימיו - אין מזכירים לו שוב רשעו.

ג. אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו, ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול, ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן, מן הכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!